מה עושים כשהזמן באירופה עומד להגמר ורוצים להמשיך לטייל? תופסים סירה לאמריקה.
הרבה אנשים כיום מנסים לצמצם את כמות הטיסות שהם לוקחים, ואחת הדרכים הפופולריות היא לתפוס טרמפ בסירה.
טרמפ בסירה?
כן, שמעתם נכון.
אפילו אם מעולם לא הנחתם רגל על משהו שהוא לא אדמה בטוחה, עם הרבה השתדלות, וגם קצת מזל, אולי גם אתם תוכלו לוותר על הטיסה הבאה שלכם לטובת הרפתקה על שבעת הימים.
איך אני אדע אם זה בשבילי?
לפני שקופצים ראש, חשוב להבין במה מדובר.
חציית אוקיינוס לוקחת במינימום כמה שבועות.
זה כמה שבועות בהם אתם תקועים במרחב קטן עם אנשים שלרוב הם זרים גמורים.
במהלך הזמן הזה אתם לא תוכלו להחרט, וגם לא לראות אדמה, וזה עוד לפני שדיברנו על הבעיות הנפוצות שמאפיינות מסע כזה.
כך שאם יש לכם נסיון קודם בלחלוק מרחב צפוף עם הרבה אנשים, נסו להרהר בחוויה הזו ולחשוב אם דבר כזה יתאים לכם.
"לא בהכרח יותר סביבתי"
אחת הטענות הנפוצות כיום שמתדלקת את טרנד הסירות זה שמסע בסירה הוא יותר סביבתי מלטוס.
אז זהו, שלא בהכרח.
אחרי החצייה הראשונה שלי בסירה (עליה תוכלו לקרוא פה) עם בת' וסקיפ הגעתי ללס פלמאס.
סקיפ תכנן מראש לחצות האוקיינוס בעזרת שני חברים טובים שבעברם היו טייסים באייר קנדה.
כשהעליתי את נושא הטיסות מול הסירות, אחד הנושאים שהם נתקלים בהם לא מעט, הם הציגו בפני משוואה פשוטה:
"נניח שניקח את כל האנשים פה, שהולכים לבלות לפחות כמה שבועות בים, ונשים את כולם על מטוס אחד. האם זה לא יותר סביבתי מנניח, 50 סירות?"
הוא עלה על נקודה חשובה. המסע בסירה כרוך בהרבה פסולת. כך לדוגמא מסע בים מצריך הרבה מזון, רובו ארוז או משומר, כדי שיוכל להחזיק מעמד הרבה זמן.
כמעט ואין סירות שמפליגות ללא מנוע, ולרוב אפילו עם מפליגים עם המפרשים יש צורך להדליק אותו לכמה שעות כל יום כדי לטעון מכשירים.
כך שזה לא שחור או לבן.
יש הרבה טיעונים לשני הצדדים כמובן, ואני מזמינה את כל מי ששוקל לעשות את זה מסיבות סביבתיות לחקור את העניין.
"זמן שווה כסף"
הרבה מהמטיילים האחרים שנתקלתי בהם בחרו לתפוס סירה כי אין להם כסף.
כשחושבים על זה בראש זה יכול להשמע מאוד הגיוני- יש לי הרבה זמן, אין לי הרבה כסף, ואפילו אם יבקשו ממני להשתתף בהוצאות זה לא יתקרב למחיר של טיסה. נשמע כמו אחלה דיל?
המציאות היא, שלוקח הרבה זמן למצוא סירה.
לעיתים, אפילו יותר זמן מהמסע עצמו.
הרבה מהטרמפיסטים לא שוקלים את זה.
כך למשל נראתה שיחה טיפוסית שלי במרינה:
"היי! כמה את כבר פה?"
"ואוו מלא זמן. כבר שלושה ימים ועוד ולא מצאתי סירה".
מנסיוני, למצוא סירה לוקח לפחות כמה שבועות.
זהו פרק זמן לא מבוטל. וזה עוד לפני הכנת הסירה והמסע עצמו.
נניח שהייתם יכולים להקפיא הכל ולחזור לארץ לכמה שבועות.
לא הייתם יכולים להרוויח בזמן הזה את הכסף הנדרש לטיסה?
בקיצור, זמן שווה כסף.
כמובן שיש דרכים לקצר או אפילו לבטל את פרק הזמן שתצטרכו לחכות (ואני ממליצה לכולם לנסות אותן ללא קשר), אבל רוב הסיכויים שאם אתם לא מלחים מדופלמים מלידה, כנראה שתצטרכו להמתין פרק זמן כלשהו.
נשים- זה בשבילכן.
אם קראתן קצת באינטרנט אולי שמתן לב שפה ושם צצות הזהרות לנשים המטיילות לבד על סירות. ויש סיבה לכך.
לצערי ניתן לראות די הרבה גברים שמחפשים צוות של נשים בלבד, או גברים שמפליגים לבד ומעוניינים שתצטרף אליהם אישה.
כמובן, שזו יכולה להיות בקשה תמימה בלבד, אבל כבר הספקתי לשמוע ממקור ראשון על כמה מקרים כאלו בהן הנשים נפגעו. מעבר לביטחון האישי שלכן שנפגע (כאמור מאמצע הים אין לאן לברוח), זה מקלקל את כל חווית ההפלגה.
בקיצור- תפעילו שיקול דעת!
טוב, סיימנו עם האזהרות.
הגעתם עד לפה ועדיין רוצים לנסות?
יופי! בואו נתחיל עם הטיפים-
1.